1993 Oldsmobile Eighty Eight Royale הוא Front-wheel drive Full-Size. ל- 1993 Oldsmobile Eighty Eight Royale נפח מטען של ליטר והמשקל של הרכב 1544 ק"ג. מבחינת עזרי נסיעה, ל- 1993 Oldsmobile Eighty Eight Royale יש בקרת יציבות ובקרת מתיחה בנוסף למערכת הבלמים נגד נעילה (ABS). לרכב מנוע אופציונלי, כמו כן הוא מציע ו. מאפייני הבטיחות כוללים גם None ו-. המתלה הקדמי הוא ואילו המתלה האחורי הוא. המכונית כוללת גם יש לה כסטנדרט. התכונות האלקטרוניות כוללות בקרת שיוט. מטעמי נוחות, ברכב יש חלונות חשמל ומנעולי דלתות חשמל. יש גם תכונת כניסה ללא מפתח מרחוק. יתר על כן, למכונית יש. בהגה יש לחצני בקרת שמע. מבחינת ביצועים, המכונית כוללת מומנט של 188 ננומטר ומהירות מרבית של 204 קמ"ש. הוא מאיץ מ -0 ל -100 קמ"ש בשנת 9.4 ופוגע ברבע מייל ב 16.8 שניות. צריכת הדלק היא ליטר / 100 ק"מ בעיר ו ליטר / 100 ק"מ בכביש המהיר. מחיר הרכב החל מ- 23,098 דולר
בדיוק כמו שהשם אומר, המותג הזה הוא אחד הוותיקים באמריקה, שנוסד בשנת 1897 על ידי כופר. זקנים. למרבה הצער, כיום חברת הרכב כבר לא הושבתה בשנת 2004 על ידי חברת GM, בעלת המותג במשך מרבית 107 שנות היסטוריה.
זה התחיל למעשה כחברת מכוניות ותיקה בדטרויט, שם הוקמה ב -1901 פס הייצור הראשון, שהורכב מ -75 עובדים שנאבקו לייצר "כרכרות חסרות סוס" כפי שכונו באותה תקופה. הדגם הראשון נקרא מקף מעוגל ואחרי חשיפה תקשורתית קטנה, המכירות החלו להתגבר.
מפעל חדש נבנה ב lansing, מישיגן וייצור הועלה מ 425 דגמים בשנת 1901 ל 4000 בשנת 1903. השם oldsmobile מעולם לא הגיע רשמית, מכיוון שהיצרן כינה אותם "מכוניות ישנות", אך אנשים קראו להם Oldsmobile.
הדגם הבא היה הסיור המוגבל מ -1910, מכונית מפנקת מעט יותר, עם תג מחיר שיכול היה להתחרות בבית אז. ובכל זאת, אולדסמוביל הצליחה למכור כמה מאות דגמים, כנראה גם בגלל החשיפה של המכונית במקרה בו היא זכתה במירוץ נגד רכבת.
הצעד הגדול הבא של אולדסמוביל הגיע בשנת 1937 כאשר תיבת הילוכים חצי אוטומטית אוטומטית הוצגה בשם "תיבת בטיחות אוטומטית". גרסה חדשה ומשופרת הוצגה בשנת 1940, אוטומטית לחלוטין. ואז הגיעה המלחמה וייצור המכוניות הוחלף בייצור נשק שכלל אפילו אקדחים ופגזים גדולים.
הייצור לאחר המלחמה יתחדש עם הצגתו של סוג חדש של מנוע אותו כינו "הרקטה", ראש ישר ישר עם 8 שטחים שהציע הרבה כוח, ובכך הפך אותו למועדף על הרוכבים וחובבי ההוט מוט. על מנת לשמור על תדמיתם ה"ספורטיבית "החדשה, שינו אולדסמוביל את עיצובם, וכעת היה להם גריל גדול בחזית, המזכיר לוחמי סילון, ונראה שגם פנסי הזנב שלהם נשארים עם נושא הרקטות.
שנות ה -60 היו מביאות איתם דגמים ידועים כמו חותך וטורונאדו שיישארו בייצור עד שנות ה -90. דגמים אלה, בנוסף לרבים אחרים, הצליחו להשיג מכירות אולדסמוביל במהלך שנות ה -70 וה -80, למרות שיש ליצרניות האמריקאיות האחרות בעיות. הדרך בה אולדסמוביל הצליחה להישאר בראש הייתה לבנות מכונית אמינה שנחשבה כבעלת איכות ראויה לכסף.
כמו גם המותג שנמכר בשנות ה -80, כששנות ה 90 הגיע, אולדסמוביל נקלעה לצרות. כאשר שגשגו חטיבות אחרות של GM, אולדסמוביל איבדה את מקומה בשוק, איבדה את תפקידה ונאלצה למכור גרסאות מחודשות למכוניות GM אחרות, כמו פונטיאק או שברולט. ככל שחלף הזמן, אולדסמוביל הפכה למעוז לבדיקת מושגים חדשים עבור GM.
המכונית היחידה שהצליחה להפוך את היצרן לענייני דברים הייתה אורורה של אולדסמוביל. מכונית זו תסמן תפנית חדשה בעיצוב, אך כדי להשיג את כל המראה החדש, כל הדגמים הוותיקים נגנזו בזה אחר זה והוחלפו בדגמים מלוטשים ואווירודינמיים יותר (Achieva, Bravada, שמונים ושמונה וצללית).
למרות כל מאמציהם, סוף סוף מותו של אולדסמוביל יגיע גם בגלל השתייכותו למנהל. הפסד ברווח של ענקית הרכב הביא לכך שמותג דטרויט יובא למנוחות בשקט. זאת לאחר שהדגם האחרון שלהם, רכב שטח בשם bravada, הפך ללהיט בשוק האמריקאי.
דיון והערות
שתף את ההערות שלך