בהתחשב בעובדה שטויוטה היא יצרנית רכב כה גדולה (הגדולה ביותר במספרים העדכניים ביותר), היא נאלצה להביא לעולם חברה חדשה לגמרי שתסקר את השוק האמריקאי העצום. השנה שקרתה הייתה 2002 ושם החברה היה נצר. זה יתורגם ל"צאצאי "שמקורו במילה צרפתית ישנה ממוצא גרמני.

ביסודו של דבר, מה שטויוטה ניסתה לעשות עם הנצר היה לפנות ללקוחות צעירים יותר ולכן Scion נקט גישה שובבה וישירה יותר לשיווק מוצריה. בתערוכת הרכב של ניו יורק בשנת 2002 הוצגו שני המושגים הראשונים של הנצר כמו ה- bbx (שהפך לימים ל- xb) ו- ccx (המכונה tc בהמשך).

שני דגמים נוספים הופיעו בשנת 2004, ה- xa ו- xb וב- 2005 ה- tc הגיע לשוק הכללי. הדגם האחר ממערך Scion הוא ה- xd, שהושק בשנת 2007, תת-קומפקט שנמכר גם ביפן בתור טויוטה.

המאפיין הייחודי למותג Scion הוא התכונה "מחיר טהור" שהם מציעים ללקוחות. מה שבעצם מתורגם הוא המחיר האמיתי של המכונית שניתנה כבר מההתחלה, כולל ביטוח ומימון. כמו כן, חבילות הגימור בקטעים הן תכליתיות מאוד והחברה מתגאה ברמות התאמה אישית שמעולם לא ראינו.

הניסיון הבא של scion למשוך את תשומת ליבם של רוכשי הרכב היה לשחרר רכבים במהדורה מוגבלת עם סדרת אביזרים במהדורה מוגבלת בכמויות מוגבלות. המכוניות האלה צעקו לתשומת לב ביותר מדרך אחת, עם עבודות צבע קולניות מאוד ועיצובים נועזים.

ועם מספר גדול של אביזרים (בין אם הם מוצעים על ידי המפיק או סוחרי שוק אחר), החל מסאב וופרים, מדבקות, גגות בד ואפילו מגדש על בחלק מהדגמים, אין זה פלא שאנשים מיהרו לעבר הסוכנויות.

נראה כי כל השיווק הזה השתלם כי מכירות ה- xa וה- xb עברו בצורה טובה וגם ה- tc הצליח ליצור רושם טוב עם הלקוחות. סוג זה של שיווק אגרסיבי מבטיח שהגיל הממוצע עבור קונה נצרך נמוך משמעותית מזה של רוכש טויוטה (39 שנים עבור נצר עבור 59 של טויוטה).